מחפשת עבודה – כבר לא

"לאתר המלצות ברשת דרוש מנהל מכירות בכיר למשרה מלאה. נעים, אינטיליגנטי ואנרגטי. התפקיד דורש הקמת וניהול אינדקס ייחודי, ניסיון במכירת מדיה עם עדיפות לבעלי ניסיון בתחום האינדקסים באינטרנט".


ובכן..... מחפשת עבודה - כבר לא!

כי ביום ראשון אני מתחילה לתפקד בתור "מנהל מכירות בכיר" באותו אתר, שחביב עלי באמת. אני אצטרך להתעסק עם הקמת וניהול האינדקס האמור, ועם מכירת המדיה לאתר. בקיצור – אני מתחילה לעבוד.

האמת, שולה תראה בזה הרעת תנאים, ובצדק. וגם אני אראה בזה הרעת תנאים, ובצדק. כאילו, מה רע להתעורר בקצב טבעי, להתנהל בנינוחות, ולא להצטרך לנהל שיחות מסדרון מנומסות? שום דבר. למעט העניין הפעוט של כסף, אתם יודעים.

אילו הייתי חכמה ומתוכננת מגיל צעיר, הייתי כבר מזמן מחזיקה בתואר "גרושתו של איש עשיר" וממשיכה להתנהל בנינוחות. אבל מאחר שלא בדיוק תיכננתי את הקריירה שלי מגיל צעיר, ובחוכמה, הנה אני מתחילה לעבוד. שוב.

אוקיי, מה אני צריכה לעשות?

להתרגל לקום מוקדם בארבעת הימים הקרובים. להתרגל מחדש למכנסיים עם כפתורים וחגורה במקום טרנינג דהוי. לבדוק אם אפשר לגרום לשיער שלי להיראות סביר. לשתות קפה של המשרד במקום קפה של ארקפה רוטשילד. להפחית בהדרגתיות את המינונים של פייסבוק כדי להרגיע את ההתמכרות, שלא תפריע לי בעבודה. ולהיזכר בכל מה שידעתי על מכירות ושיתופי פעולה בין אתרי אינטרנט.

אז תאחלו לי בהצלחה בעבודה, ושלא תחשבו שבזה אני סוגרת פה את "מחפשת עבודה". כי לך תדע.

מחפשת עבודה אופטימית. כלומר, אופטימייזרית. כלומר, seo

מחפשת עבודה אופטימית. כלומר, אופטימייזרית. כלומר, seo
בזמן שאני מסתובבת באתרי הדרושים ומחפשת משרות שאני עשויה להתאים להן, היתה לי הברקה: למה שאני אנסה להתאים את עצמי בכוח לכל מיני משרות דרושים, בזמן שאני יכולה לבחור לעצמי את המקצוע, התחום וסגנון העבודה, להגדיר לעצמי את הגדרת התפקיד, ואז לאתר את המשרה שעונה על הקריטריונים שלי.

אז מעכשיו אני בודקת איפה יש ביקוש לעובדים, מה נראה לי מגניב ומעניין, מה מתוך אלה מתאים לי מבחינת היכולות שלי, שהן באמת מופלאות אבל לא בכל התחומים כמובן.

חיפשתי באתרי הדרושים השונים בין מקצועות האינטרנט השונים, שמעניינים אותי מהסיבות הבאות:

משלמים לא רע

רוב העובדים בהם הם בנים

סגנון העבודה גמיש (אפשר מהבית, אפשר מהמשרד, אפשר מהצימר, אפשר לגור בחו"ל ולעבוד בחברה בארץ)

ומצאתי שקידום אתרים – כלומר אופטימיזציה במנועי חיפוש, כלומר SEO – יכול להתאים לי בול. למה? כי זה לא טכני מדי, אבל טכני מספיק כדי שלא כל אידיוט יוכל לעבוד בזה. כי זה קשור גם לטקסטים ולתוכן, שבהם אני חזקה, כי זה משהו שכל חברה שיש לה נוכחות באינטרנט צריכה לדאוג לו, וכי זה מקצוע שיש לו ביקוש. אה, וזה מקצוע שמי שעושה אותו עובד עצמאית (יחסית) בתוך הארגון, וזה יותר מתאים לי מאשר עבודת צוות שיתופית, ביחד כזאת, אתם יודעים.

אז יצאתי לחפש משרת seo מתאימה, ומצאתי ש:

באתר AllJobs מצאתי 108 משרות בתחום. רוצים דוגמה? הנה למשל: להוצאה לאור מובילה בתחומה דרוש מנהל אתר מנוסה בעל ראש יצירתי עם ידע נרחב ב-SEO.

באתר דרושים מצאתי 10 משרות. דוגמה? מנהל תחום אינטרנט לניהול פרויקטים של תכנון והקמת השירותים, אפיון ממשק הלקוח מול הערוצים השונים, אפיון צרכי האגפים השונים בארגון (שיווק, סחר, משפטית, משאבי אנוש ועוד).

בג'ובנט מצאתי 24 משרות, והפייבוריטית שלי היא: אופטי מייזר seo, ביצוע מחקר מילים וגיבוש תכנית למיקוד מילות מפתח, אופטימיזציית תוכן, ו..... ארכיטקטורת מידע (שנשמע מאוד סקסי).

למען האמת, יש בכל האתרים משרות חביבות שלא נראה לי שיהיה לי קשה מדי לעשות, ובהחלט לא נראה לי שאסבול מדי בעבודה. רק מה? אין לי מושג ב-SEO.

אני צריכה לקחת קורס.

זה עולה 10,000 שקל (במיקרוסופט). אה..... בעיה.

קפה דה מרקר ואני

נורא הרבה מדברים על חיפוש עבודה ברשתות חברתיות, מיתוג אישי באינטרנט, נוכחות ברשת וכאלה. ובתור מחפשת עבודה, התחלתי להרגיש שזה חסר אחריות להתעלם מהזירה הזאת של רשתות חברתיות ושל האינטרנט בחיפוש העבודה שלי.
אז נכון, הכלי האינטרנטי העיקרי שלי הוא עדיין אתרי דרושים, ובכל זאת, החלטתי להרחיב את הזירה. כמובן שדבר ראשון הלכתי לקפה TheMarker. לא כי הוא בהכרח הכי טוב, אלא כי הוא בעברית. לשבור את הראש על Linkedin זה פשוט נראה לי יותר מדי בחום הזה.

מה גם שבקפה TheMarker יש קהילה בשם "זירת התעסוקה" ובה מתפרסמות משרות – אפילו לא רעות.

אחרי שיטוט מעמיק ובחינה מדוקדקת של האתר (כזאת אני, מעמיקה(, מצאתי שקפה דה מרקר משמש בעיקר במה מצוינת להטיל עליה את ההגיגים הרוחניים, את התובנות הילדותיות, את הקלישאות הכי גדולות, את האבחנות הכי לא מקוריות, ואת השירים הכי לא בשלים. וזה, בעיני, השימוש שרוב האנשים עושי בפלטפורמה הפופולארית הזו.

אבל מי שיצליח לא לקבל דיכאון, או עצבים, מכל הקשקשת ברשת הזו, ולהיות תכליתי, יוכל למצוא גם תועלת באתר קפה דה מרקר.

למשל? בחיפוש עבודה.

מצאתי כמה משרות, ואמנם אף אחת מהן לא תפורה עלי – אבל זה נותן תקווה איכשהו. אולי אתכם מעניין להיות....

לחברת תקשורת אלחוטית, במרכז דרוש/ה System Admin Linux


דרישות התפקיד:


2-3 שנות ניסיון בעבודה עם LINUX בסביבת Production


ניסיון בהקמת Firewall של CISCO/ CheckPoint


ניסיון בעבודה עם שרתים וירטואליים VMWare


ניסיון בעבודה עם Application Servers


עבודה עם Storage מסוג SAN - יתרון משמעותי






מהנדס /ת כימיה בעל /ת התמחות / ניסיון בממברנות:


-בוגר /ת תואר שני / שלישי בהנדסה כימית.


-התמחות ו/או ניסיון בתעשייה בממברנות.


-חובה לציין דרישות שכר, פניות בלא ציון דירושת שכר לא תענינה.


מנהל מחלקת מכירות ישראל


תיאור: מנהל מחלקת מכירות ישראל לחברה יצרנית.


בניית תוכניות עבודה לצוות אנשי מכירות ניהול, הדרכה וליווי, לצוות המורכב מאנשי שטח וצוות משרד הטמעת מתודולוגיות עבודה וניהול מעקב ובקרה אחריות לפיתוח מיומנויות אנשי המכירות באמצעות תכניות הדרכה ויישומן בשטח. דרישות: אקדמאי – חובה נסיון בניהול מכירות – 5 שנים ומעלה נסיון מהתעשייה נסיון במכירות שטח ובקידום מכירות – חובה נסיון מוכח בניהול צוות אנשי מכירות ובמתן שירות – חובה.






לחברת אינטרנט בינ"ל מובילה בתחום הפרסום אונליין דרושים:


- מנהל/ת תיקי לקוחות דוברי שפות


- קניין/ית מדיה דוברי שפות


- איש/אשת מכירות ושיווק אינטרנט דוברי שפות


דרישות: אנגלית ברמת שפת אם – חובה!


• שפות נוספות – יתרון גדול - צרפתית/גרמנית/איטלקית/ספרדית/פולנית!


• בוגרי כלכלה/ מנה"ע- יתרון!


• ניסיון קודם בניהול תיקי לקוחות, קניית מדיה או מכירות באינטרנט - יתרון גדול!

משרות כאלה שווה לנסות לדוג שם. אז כנסו לזירת התעסוקה, וחפשו לכם בין הקטגוריות השונות את משרת חלומותיכם.

עבודה? חופש!

סיבה אחת טובה להתחיל לעבוד - שלא מדברים עליה הרבה כי היא לא חשובה כמו כסף והגדרה עצמית – היא סכנת ההתמכרות לחופש.

אזהרה: מי שלא עובד תקופה ממושכת יכול למצוא את עצמו נהנה. פשוט כך.

וההנאה, ידידי, ממכרת.

שמתי לב שהמוטיווציה שלי למצוא עבודה פחתה מעט בשבועיים–שלושה האחרונים. וגם מידת הסטרס שהרגשתי בהקשר של ההגדרה "מחפשת עבודה" - היא הלכה ופחתה ככל שהזמן עבר, וההגדרה הפכה להיות פחות שלילית בעיני.

למה? כאילו, מה קורה פה?

פשוט מאוד, התרגלתי לשגרה הנינוחה. התרגלתי לא להילחץ לקום מוקדם בבוקר. התרגלתי לחיים בלי איפור. התרגלתי לזמן איכות עם שולה. התרגלתי לתוכניות הבוקר. התרגלתי ללכת לסופר בצהריים, כשהוא ריק. התרגלתי לחופש, בקיצור.

אילו רק זה היה יכול להימשך ככה כל החיים – זו בערך המחשבה העיקרית שלי בימים אלה, שמחליפה את המחשבה העיקרית הקודמת, שהיתה "אני חייבת למצוא עבודה כבר!!".

אז מה אני עושה? האמת, אותו הדבר בהקשר של חיפוש עבודה, אבל פחות. המזל שלי הוא שנרשמתי בימים מלאי המוטיווציה לכמה אתרי דרושים, שחלק מהם (AllJobs, ג'וב סיטי, ג'וב מאסטר) שולחים התראות במייל, וככה גם כשאני על הספה בסלון, שולה עושה לי נעים בכפות הרגליים והאבק מסתלסל ברוח – אני עדיין שומרת על קשר – ולו פסיווי – עם המטרה הרשמית שלי, שהיא מציאת עבודה.

אגב, שמעתם על משהו מעניין בסביבה שלכם?

בחזרה לעמוד הבית ג'וב סיטי מזייפים משרות !

מחפשת עבודה על קפה בשדרה

אז יצאתי לרבוץ בארקפה רוטשילד. חשבתי שאם אני אשב שם הרבה ואעשה פרצוף חשוב, רצוי עם המחשב הנייד ביד – אולי מתישהו אצליח להשתחל לקבוצה כלשהי של אנשי פיננסים או עורכי דין כבדים או בנקאים או משהו, ואחרי שהם ימותו עלי, לבקש ממישהו מהם שיסדר לי עבודה טובה אצלו או אצל החברים הפיננסיים או הבנקאים או העורכי דין שלו.

כי נטוורקינג, כך אומרים כולם, זו דרך נפלאה להגיע למקומות שחסומים בדרך כלל למי שלא מכיר, לא חבר, ולא שותה קפה ברוטשילד.

בכל אתר של חברות השמה, בכל אתר של יועצת ארגונית, ובכל אתר של מאמן לקריירה יש את העצה "תחזקו את הנטוורקינג שלכם" או משהו דומה. העניין הוא שיש גבול לכמה תועלת אני יכולה להפיק מהחברים האמיתיים שלי, שלא כולם בעמדות השפעה, לא בהכרח הייתי רוצה לעבוד איפה שהם, ולא בא לי להפעיל אותם כל הזמן.

ולכן לקחתי את העצה הזאת צעד אחד קדימה והחלטתי ליצור לי נטווריקנג חדש, יש-מאין, לטובת סיכום הפרק של
מחפשת עבודה..

אז ככה: כבר שבוע אני יושבת בארקפה רוטשילד עם המחשב הנייד והפרצוף העסוק.

אף פעם לא הבאתי את שולה.

תמיד הזמנתי גם כריך קטן.

התוצאה: התמכרות לקפה. התרוששות. יחסים חמים עם המלצרית הצעירה והחמודה. ושום בכיר בעולם הפיננסים שמתחנן לקחת אותי לנהל לו את האופרציה.

גם לא עורך דין.

רווקה או לא? דילמה של מחפשת עבודה

רווקה? במציאות ברור. זה סטטוס כל כך שווה, שאין לי כל כוונה לשנות אותו.

אבל בקורות חיים? זו כבר שאלה אחרת. כי אם אני כותבת "רווקה" בקורות חיים, יש  מעסיקים שישר בטוחים שמחרתיים אני מתחתנת, ושבעוד חודש כבר אהיה בהריון. וזה מרתיע אותם.

מצד שני, אם אני לא כותבת מה הסטטוס המשפחתי, חושדים שאני אמא לשלושה ילדים קטנים, חולניים ותלותיים שתמיד צריכה לצאת מוקדם בשביל לטפל בהם, לאסוף אותם ולהשגיח עליהם בחופשים.

אין לי תשובה, בגלל זה כתבתי בכותרת "דילמה". בינתיים אני כותבת פעם ככה ופעם ככה, ולא הצלחתי להסיק מסקנות כי בשום מקרה לא חוזרים אלי.

תואר שני? במציאות ברור. כמו כל אחת שלמדה באוניברסיטה בתחומי החברה והרוח, עשיתי תואר שני במטרה לשפר את סיכויי התעסוקה שלי.

אבל בקורות חיים? לא ברור. כי תואר שני לפעמים יכול דווקא להרתיע. כי לתפקידים שאני מחפשת, זה נשמע לפעמים יותר מדי. יש לי תחושה שמעסיקים שמחפשים מישהי לתחומי השיווק, התוכן, האינטרנט, וכד' – חושבים שאני אתפוס תחת אם יגידו לי להכין מצגת, כי יש לי תואר שני.

תתפלאו, בהרבה מקרים לא ציינתי אותו בקורות חיים (ואז כמובן נשאלת השאלה בשביל מה שרפתי שעות בספרייה אם בסוף אני אפילו לא מתרברבת בו בקורות חיים).

ייצוגית? במציאות – ברור.

אבל לענות על משרות שבהן מצוין שמחפשים מישהי "ייצוגית"? כאילו, למה?

הרי אם מחפשים מישהי שיודעת תחום מסוים של עבודה מקצועית, מה העניין עם "ייצוגית" בדיוק? שיהיה לבוס נעים בעיניים?

אז אני לא בטוחה בהקשר הזה. כבר פסלתי הרבה משרות שבתיאור הדרישות בהן היה כתוב גם "ייצוגית". איכשהו, זה לא נראה לי מתאים.

למרות, ושיהיה ברור, ייצוגית זה השם השני שלי אוקיי?
 

אז מה? מחפשת עבודה

כל סוף השבוע דמיינתי לי איך אני קמה בבוקר, עולה על עקבים, משאירה מאחור את התואר מחפשת עבודה ויוצאת לנהל את ענייני HOT. או Yes. או פרטנר. על כל הצ'ופרים שיש מסביב (הזמנות להקרנות! שיחות טלפון חינם! אירועי קד"ם שאני מפיקה ונהנית בהם מכל הכיבודים!), והכי חשוב – מחזיקה טייטל מקצועי בחברה שהיא מותג.
ובכן, לא.
משום מקום לא חזרו אלי, גם לא עם תשובה שלילית. פשוט מתעלמים. למרות שבטוח שאני מוכשרת, ומתאימה, ויש לי יופי של נעלי עקב בארון. כלום. מילא היו אומרים לי בצער שאני  אובר-קווליפייד או משהו. אבל כאמור – כלום.
אז מה? אז מחפשת עבודה. ואיך עכשיו? בדיבור ישיר וחינני עם חברים שעובדים במקומות שלדעתי לפחות – צריכים אותי. כלומר, עם כל הכבוד לאתר ג'וב סיטי שלא יצא לי מהם כלום, ולפורטל דרושים שלא יצא לי מהם כלום, אני מקווה שהחברים שלי, שאני סובלת אותם כבר לא מעט שנים (אין מצב שאני מגלה פה כמה שנים בדיוק), יוכיחו את עצמם הפעם.
אז אם תשמעו ממני מתישהו שנהייתי מנהלת קשרי החוץ של אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, או מנהלת המדיה של יבואנית רכב נחשבת (שאין לה מנהלת מדיה!), או קניינית של רשת חנויות בגדי מעצבים – תדעו שזה לא אתר ג'וב סיטי ולא חברת השמה, אלא אך ורק פרוטקציה.
כן, אומרים שפרוטקציה היא מפלטה של מחפשת עבודה.
אמן.