רווקה? במציאות ברור. זה סטטוס כל כך שווה, שאין לי כל כוונה לשנות אותו.
אבל בקורות חיים? זו כבר שאלה אחרת. כי אם אני כותבת "רווקה" בקורות חיים, יש מעסיקים שישר בטוחים שמחרתיים אני מתחתנת, ושבעוד חודש כבר אהיה בהריון. וזה מרתיע אותם.
מצד שני, אם אני לא כותבת מה הסטטוס המשפחתי, חושדים שאני אמא לשלושה ילדים קטנים, חולניים ותלותיים שתמיד צריכה לצאת מוקדם בשביל לטפל בהם, לאסוף אותם ולהשגיח עליהם בחופשים.
אין לי תשובה, בגלל זה כתבתי בכותרת "דילמה". בינתיים אני כותבת פעם ככה ופעם ככה, ולא הצלחתי להסיק מסקנות כי בשום מקרה לא חוזרים אלי.
תואר שני? במציאות ברור. כמו כל אחת שלמדה באוניברסיטה בתחומי החברה והרוח, עשיתי תואר שני במטרה לשפר את סיכויי התעסוקה שלי.
אבל בקורות חיים? לא ברור. כי תואר שני לפעמים יכול דווקא להרתיע. כי לתפקידים שאני מחפשת, זה נשמע לפעמים יותר מדי. יש לי תחושה שמעסיקים שמחפשים מישהי לתחומי השיווק, התוכן, האינטרנט, וכד' – חושבים שאני אתפוס תחת אם יגידו לי להכין מצגת, כי יש לי תואר שני.
תתפלאו, בהרבה מקרים לא ציינתי אותו בקורות חיים (ואז כמובן נשאלת השאלה בשביל מה שרפתי שעות בספרייה אם בסוף אני אפילו לא מתרברבת בו בקורות חיים).
ייצוגית? במציאות – ברור.
אבל לענות על משרות שבהן מצוין שמחפשים מישהי "ייצוגית"? כאילו, למה?
הרי אם מחפשים מישהי שיודעת תחום מסוים של עבודה מקצועית, מה העניין עם "ייצוגית" בדיוק? שיהיה לבוס נעים בעיניים?
אז אני לא בטוחה בהקשר הזה. כבר פסלתי הרבה משרות שבתיאור הדרישות בהן היה כתוב גם "ייצוגית". איכשהו, זה לא נראה לי מתאים.
למרות, ושיהיה ברור, ייצוגית זה השם השני שלי אוקיי?
אבל בקורות חיים? זו כבר שאלה אחרת. כי אם אני כותבת "רווקה" בקורות חיים, יש מעסיקים שישר בטוחים שמחרתיים אני מתחתנת, ושבעוד חודש כבר אהיה בהריון. וזה מרתיע אותם.
מצד שני, אם אני לא כותבת מה הסטטוס המשפחתי, חושדים שאני אמא לשלושה ילדים קטנים, חולניים ותלותיים שתמיד צריכה לצאת מוקדם בשביל לטפל בהם, לאסוף אותם ולהשגיח עליהם בחופשים.
אין לי תשובה, בגלל זה כתבתי בכותרת "דילמה". בינתיים אני כותבת פעם ככה ופעם ככה, ולא הצלחתי להסיק מסקנות כי בשום מקרה לא חוזרים אלי.
תואר שני? במציאות ברור. כמו כל אחת שלמדה באוניברסיטה בתחומי החברה והרוח, עשיתי תואר שני במטרה לשפר את סיכויי התעסוקה שלי.
אבל בקורות חיים? לא ברור. כי תואר שני לפעמים יכול דווקא להרתיע. כי לתפקידים שאני מחפשת, זה נשמע לפעמים יותר מדי. יש לי תחושה שמעסיקים שמחפשים מישהי לתחומי השיווק, התוכן, האינטרנט, וכד' – חושבים שאני אתפוס תחת אם יגידו לי להכין מצגת, כי יש לי תואר שני.
תתפלאו, בהרבה מקרים לא ציינתי אותו בקורות חיים (ואז כמובן נשאלת השאלה בשביל מה שרפתי שעות בספרייה אם בסוף אני אפילו לא מתרברבת בו בקורות חיים).
ייצוגית? במציאות – ברור.
אבל לענות על משרות שבהן מצוין שמחפשים מישהי "ייצוגית"? כאילו, למה?
הרי אם מחפשים מישהי שיודעת תחום מסוים של עבודה מקצועית, מה העניין עם "ייצוגית" בדיוק? שיהיה לבוס נעים בעיניים?
אז אני לא בטוחה בהקשר הזה. כבר פסלתי הרבה משרות שבתיאור הדרישות בהן היה כתוב גם "ייצוגית". איכשהו, זה לא נראה לי מתאים.
למרות, ושיהיה ברור, ייצוגית זה השם השני שלי אוקיי?