הקטע עם המשרות הפיקטיביות (סליחה, הלא-קיימות) באתר ג'וב סיטי גרם לי להיכנס שוב לאתרי הדרושים שאני משתמשת בהם, והפעם בשביל להגיד כמה מילים גם על האחרים.
אז ככה:
AllJobs - כתוב למעלה בעמוד הבית שיש להם 43261 משרות, ואם עושים חיפוש עם "הכל" מגלים באמת.... 43593 משרות אמיתיות! וזה מאוד מרגיע. כלומר, נחמד לדעת שמה שרואים זה מה שיש, ושלא שמנסים להציג לך נתונים מנופחים כמו שעושים בג'וב סיטי.
אחרי שנרשמים ב-AllJobs (בחינם, בחינם), מגדירים איזה תפקידים באיזה תחומים ומקצועות אתם מחפשים, והאתר מתחיל לשלוח לכם מיילים בכל פעם שיש משרות חדשות נוספות בתחום החיפוש שלכם. בסוף היום מקבלים גם מייל סיכום יומי למקרה שפיספסתם משהו. מי שיודע מה הוא מחפש, ומגדיר בצורה מדויקת, יכול לחסוך לעצמו את השיטוט והחיפוש העצמי באתר כי הסוכן החכם באמת עושה את עבודת האיתור והשליחה.
Jobnet הוא אתר קטן יחסית - הם לא כותבים כמה משרות יש אצלם, אבל זה הרבה יותר טוב ואמין מאשר לכתוב נתונים מומצאים. בכל אופן, אפשר להבין שזה אתר לא גדול גם בגלל שלא כתוב כמה משרות יש, וגם בגלל ש.... טוב – הוא פשוט לא גדול. מה כן? ידידותי ונחמד לשימוש. קל להתמצא בו, קל להפעיל אותו.
Drushim - גם הוא לא מפרסם את מספר המשרות שיש אצלו. עכשיו שאני חושבת על זה, היחיד שפירסם היה AllJobs עד שבאו ג'וב סיטי והתחילו להעתיק את הרעיון (כלומר, לזייף את הרעיון). אז כנראה ש"כמה משרות יש אצלנו" זה לא סטנדרט בכל האתרים.
בכל אופן, גם Drushim הוא אתר מאוד ידידותי, הבעיה היא שלמרות שנרשמתי והגדרתי את התחומים והמקצועות שלי, עדיין לא קיבלתי מהם משהו שגרם לי לשלוח קורות חיים ולהתיישב ליד הטלפון (בחיי, פעם היו מתיישבים ליד הטלפון ולא זזים! אתם יודעים, כשהוא היה מחובר לשקע בקיר). בכל אופן, אני נותנת לו עוד צ'אנס כי אליו נרשמתי אחרון אז אולי הוא עוד לא התאפס על עצמו.
JobCity – האתר די חדש ומצוחצח, ויש בו מלא תמונות של אנשים נורא יפים ונורא צעירים ונורא אמריקאים / אירופאים כאלה.... טוב, האמת היא שזו המכה המשותפת לכל אתרי הדרושים – התמונות מחו"ל. בכל אופן, מעצבן אותי שאתר ג'וב סיטי כותב מספרים מומצאים של משרות. עכשיו שוב בדקתי, וכתוב בעמוד הראשי 37036 וכשעשיתי חיפוש על "הכל" התגלה ש"הכל" שווה - 32000 משרות
מבחינתי ג'וב סיטי איבדו את האמינות ואני לא מוצאת סיבה לבדוק אם האתר כן או לא ידידותי (כאילו, כמה ידידותי יכול להיות אתר שעובד עליך??) ואם המייל משרות שלהם מסודר ומדויק או לא.
ועכשיו, אם לא אכפת לכם, אני נוטשת פה והולכת לחפש עבודה. או להאכיל את החתולה. או את עצמי, בעצם.
אז ככה:
AllJobs - כתוב למעלה בעמוד הבית שיש להם 43261 משרות, ואם עושים חיפוש עם "הכל" מגלים באמת.... 43593 משרות אמיתיות! וזה מאוד מרגיע. כלומר, נחמד לדעת שמה שרואים זה מה שיש, ושלא שמנסים להציג לך נתונים מנופחים כמו שעושים בג'וב סיטי.
אחרי שנרשמים ב-AllJobs (בחינם, בחינם), מגדירים איזה תפקידים באיזה תחומים ומקצועות אתם מחפשים, והאתר מתחיל לשלוח לכם מיילים בכל פעם שיש משרות חדשות נוספות בתחום החיפוש שלכם. בסוף היום מקבלים גם מייל סיכום יומי למקרה שפיספסתם משהו. מי שיודע מה הוא מחפש, ומגדיר בצורה מדויקת, יכול לחסוך לעצמו את השיטוט והחיפוש העצמי באתר כי הסוכן החכם באמת עושה את עבודת האיתור והשליחה.
Jobnet הוא אתר קטן יחסית - הם לא כותבים כמה משרות יש אצלם, אבל זה הרבה יותר טוב ואמין מאשר לכתוב נתונים מומצאים. בכל אופן, אפשר להבין שזה אתר לא גדול גם בגלל שלא כתוב כמה משרות יש, וגם בגלל ש.... טוב – הוא פשוט לא גדול. מה כן? ידידותי ונחמד לשימוש. קל להתמצא בו, קל להפעיל אותו.
Drushim - גם הוא לא מפרסם את מספר המשרות שיש אצלו. עכשיו שאני חושבת על זה, היחיד שפירסם היה AllJobs עד שבאו ג'וב סיטי והתחילו להעתיק את הרעיון (כלומר, לזייף את הרעיון). אז כנראה ש"כמה משרות יש אצלנו" זה לא סטנדרט בכל האתרים.
בכל אופן, גם Drushim הוא אתר מאוד ידידותי, הבעיה היא שלמרות שנרשמתי והגדרתי את התחומים והמקצועות שלי, עדיין לא קיבלתי מהם משהו שגרם לי לשלוח קורות חיים ולהתיישב ליד הטלפון (בחיי, פעם היו מתיישבים ליד הטלפון ולא זזים! אתם יודעים, כשהוא היה מחובר לשקע בקיר). בכל אופן, אני נותנת לו עוד צ'אנס כי אליו נרשמתי אחרון אז אולי הוא עוד לא התאפס על עצמו.
JobCity – האתר די חדש ומצוחצח, ויש בו מלא תמונות של אנשים נורא יפים ונורא צעירים ונורא אמריקאים / אירופאים כאלה.... טוב, האמת היא שזו המכה המשותפת לכל אתרי הדרושים – התמונות מחו"ל. בכל אופן, מעצבן אותי שאתר ג'וב סיטי כותב מספרים מומצאים של משרות. עכשיו שוב בדקתי, וכתוב בעמוד הראשי 37036 וכשעשיתי חיפוש על "הכל" התגלה ש"הכל" שווה - 32000 משרות
ועכשיו, אם לא אכפת לכם, אני נוטשת פה והולכת לחפש עבודה. או להאכיל את החתולה. או את עצמי, בעצם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה